הרצל מבקר בראשל"צ

ראשון לציון היום היא עיר תוססת שהצליחה לשמר את עברה כמושבת החלוצים. הטיול בשביל הראשונים מחזיר אותנו כ 130 שנים אחורה, לסיפורים ולאווירה של ימי הקמת המושבה, ימי החלוצים, הבתים הנושנים, צורת המחייה, הרכילות ובעיקר הסיפורים בהם מתגאה ראשון לציון עד היום: בית הספר העברי הראשון, גן הילדים העברי הראשון, בית העם הראשון, התזמורת הראשונה, היקב המודרני הראשון ועוד ועוד.

שביל הראשונים מוביל אותנו בין נקודות עניין היסטוריות, כולל הקיוסק המשוחזר המספרה מימי ראשית המדינה, הבתים שבנו מייסדי ראשון-לציון, גינות, פסלי חוצות ופסיפסים שנפגוש בדרך ועוד עוד.

רוצים לשמוע על החלוצים שהקימו את המדינה, הקשיים וגם ההצלחות?

רוצים לראות את בית הספר העברי הראשון בארץ, בית העם הראשון, היקב הראשון ואיפה הומצא הדגל?

בואו לטיול קסום וקליל בשביל הראשונים בראשון לציון עם רונן!

ראשון לציון

ראשון לציון-בית העירייה הישן

ראשון לציון נוסדה בשנת 1882 בידי קומץ עולים מרוסיה. עשרת המייסדים הגיעו קודם לכן ליפו, שם הקימו ב-1881 את "ועד חלוצי יסוד המעלה", בהנהגת זלמן דוד לבונטין. הם רכשו מהערבים שישבו בסביבה את אדמות עיון-קרא (על שם מעיין אכזב שהיה באזור החולות, אותו זיהו בטעות עם עין הקורא, שנזכר בסיפור שמשון), ועלו על הקרקע ב-1882 יחד עם עוד שבע משפחות. ב-1883 הצטרפו אליהם 13 מאנשי ביל"ו.

המתיישבים סבלו ממחסור במים ומאדמה לא ראויה לגידולי פלחה. ביוזמת אחד מהמייסדים, יוסף פיינברג, פנו המתיישבים ב-1883 לברון רוטשילד בבקשת עזרה. הברון רכש מהם את אדמתם, וחילק את האדמה מחדש בינם לבין מתיישבים נוספים. ביוזמתו, חוסל ענף הפלחה, והמושבה החלה לבסס את כלכלתה על גידול כרמים ותעשיית היין. ב-1887 הוקם במקום יקב "כרמל מזרחי".

שינוי זה הביא לשיפור ניכר בכלכלת המושבה. במשך הזמן ניטעו גם פרדסים ומטעי שקדים, ובהשפעת החלוצים שהגיעו למושבה נעשתה ראשון לציון, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, מרכז תרבותי וחברתי להתיישבות החדשה בארץ.

ב-1888 הוקם במושבה בית הספר העברי הראשון (ספרי הלימוד הראשונים בעברית נכתבו על ידי מוריו), שנה אחר כך הוקמו גן הילדים הראשון ובית העם הראשון. המקהלה והתזמורת המקומית (ה"אורקסטרה") נודעו בכל רחבי ארץ ישראל, והשלטונות העות'מאנים הזמינו אותן להשתתף באירועים רשמיים. בראשון לציון התגורר זמן מה נפתלי הרץ אימבר שלפי רוב הגירסאות, כאן הוא חיבר את מילות "התקווה". כאן נוסדה הקק"ל, כאן הופעלו לראשונה בא"י טלפון וגנרטור לייצור חשמל.

ב-1950 הוכרזה ראשון לציון כעיר, אז מנתה 18 אלף תושבים. תהליך העיור הגיע לשיאו בעשור האחרון כשראשון לציון התרחבה מערבה. בסוף 2003 מנתה אוכלוסיית העיר כ-230 אלף תושבים והיא העיר הרביעית בגודלה בישראל, אחרי ירושלים, תל אביב וחיפה.

שביל הראשונים

ראשון לציון-גן העיר

נלך במסלול קצר של כ קילומטר וחצי ונעבור מעל 15 נקודות עניין היסטוריות שונות, כולל הקיוסק המשוחזר המספרה מימי ראשית המדינה, הבתים שבנו מייסדי ראשון-לציון, גינות, פסלי חוצות ופסיפסים שנפגוש בדרך ועוד עוד. הסיור כולל את בית הכסת הראשון (שעל מדרגותיו ניגנה האורכסטרא המפורסמת של ראשון לציון) בית האיכרים, בית הספרים וכמובן את אחד מסמליה של המושבה (וכיום העיר) באר המים תחת הסיסמה הכל כך ישראלית בשבוע העצמאות "מצאנו מים". סיור עירוני שכל כולו ראשוניות כולל גן העיר, היקב המפורסם שהוקם ב-1887 במתכונת של יקב צרפתי, והיה בזמנו מן הגדולים ביקבי העולם. בית הכנסת הישן שהיה מבנה האבן הראשון במושבה, בנייתו החלה ב-1885, והתאפשרה תודות למתן שוחד למושל העות'מאני המקומי. בית הספר העברי הראשון על-שם דב חביב ליבמן, שעמד במשך שנים רבות בראש ועד ההורים ובראש ועד המושבה. מוריו לימדו את כל המקצועות בעברית, בהדרכתו של אליעזר בן-יהודה. ועוד ועוד…